מאבקים על הירושה – מתי זה מתחיל?שרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית

יש כמה סיבות מרכזיות שגורמות להורים ללדת יותר מילד אחד. לרב ההורים משותפת הפנטזיה שהילדים יסתדרו ביניהם, יאהבו וידאגו אחד לשני.

אז איך קורה שבבוא העת ילדי המשפחה אינם מסתדרים ביניהם? מקנאים, מתחרים ורבים, ובכך מצערים את כל הנוגעים בדבר.

מתי מתחילה הקנאה הזו, שמובילה, בסופו של דבר, למאבקי ירושה?

הקנאה מתחילה ברגע שנולד ילד שני במשפחה. כלומר, ברגע שצריך ללמד את הבכור להתחלק.

חשוב שנבין מדוע ילדים מקנאים ונדע לשים לב לפעולות של הורים שמגבירות קנאה.

הקנאה היא רגש טבעי ואנושי. במשפחה, כאשר מדובר על קנאת אחים, הדבר בולט יותר וכואב יותר. ילדים במשפחה נמצאים בתחרות כמעט מתמדת ביניהם. התחרות בין האחים היא על האהבה של ההורים, תשומת הלב שלהם, וההערכה שבאה בעקבותן. הבכור יהיה מוכן לוותר על הכל לטובת אחיו הקטן, רק לא על אהבת ההורים. הקטן לעתים מתקנא ביכולות שיש לאח הגדול, ובהערכה לה הוא זוכה בעקבותיהן. כאשר במשפחה יש יותר מילד אחד, כל אחד מהם עסוק בשאלות כמו: את מי מהילדים אבא ואמא אוהבים יותר? האם יאהבו אותי גם אם אהיה פחות מוצלח? פחות יפה או פחות מוכשר? ועוד ועוד.

תפקיד ההורים ביחסי ילדים הוא דווקא להבין את הקנאה ופחות לנסות להשתיק אותה.

מה חיובי בקנאה? קנאה היא חלק ממניע תחרותי טבעי. יחסים במשפחה, שקנאה היא חלק מהם, לעתים קרובות דוחפים את הילד להישגים, ועוזרים לו לעמוד על שלו ועל זכויותיו. ביטויי קנאה בין אחים – מתח, תחרות וכעס – הם חלק ממגוון הרגשות העולים בכל קשר אנושי.

חשוב להבחין בין קנאה נורמלית לחריגה למרות שלעתים אין הדבר קל, וזהו אחד מתפקידי ההורים בהקשר ליחסים בין הילדים בבית. במצב של קנאה נורמלית קיימים לצד גילויי קנאה גם גילויי חיבה ואכפתיות. כאשר הקנאה חריגה ומוגזמת, היא עלולה להיות גורם משתק המעכב את התפתחות הילדים. במצב כזה, תחושות קיפוח, קנאה וכעס ממלאות ומעסיקות את כל עולמו של הילד. הוא כמעט ואינו מראה ביטויים של רגשות אחרים ומגוונים.

ההורים משפיעים על יחסי האחים לטוב ולרע. ביכולתם לכוון, להדריך ולמגר את ביטויי הקנאה, לעתים בכוחות עצמם ולעתים בסיוע של פסיכולוג ילדים.

לעתים הורים גורמים, מבלי לשים לב, להגברת רגשות הקנאה במשפחה. הורים שמרבים לערוך השוואות בין ילדיהם עלולים להגביר את הקנאה, כשאחד הילדים זוכה בסטטוס של “הילד הטוב”. מתן זכויות יתר לאחד האחים, התערבות באופן קבוע במריבות בין האחים, כאשר אין לילדים הזדמנות לקבל תשומת לב הורית גם ללא מריבה. בנוסף, משתדלים לא לקפח כדי לא ליצור קנאה, ומקיימים קנוניות מאחורי גבם של ילדיהם.

למרות הקושי להכיל קנאה ותחרות כאשר הן באות לידי ביטוי בין אחים, ילדים למשפחות בנות יותר מילד אחד יוצאים נשכרים. כאשר אחים לומדים להסתדר ביניהם במסגרת הביתית הם לומדים התמודדויות בינאישיות וחברתיות שילוו אותם מחוץ לבית ולאורך כל חייהם: פתרון משברים, משא ומתן, פשרה, חברות ועוד. מחקרים מצאו כי ילד שגדל עם אחים הוא בד”כ גמיש יותר ומסתגל טוב יותר לשינויים.

 (פירוט בנושא קנאת אחים, התייחסות ההורים וקנאת אחים חריגה ניתן למצוא במאמר המלא באתר של הפסיכולוגית שרון צונץ www.zuntz.co.il).

ירושה מכוח אימוץ קבועה בסעיף 16 לחוק הירושה התשכ”ה – 1965, וזו לשונו :

” (א) מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ.

(ב) המאומץ וצאצאיו אינם יורשים על פי דין את קרובי המאמץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו, אולם קרובי המאמץ אינם יורשים על פי דין את המאומץ.

(ג) המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ. “

 

עפ”י החוק כדי שמאומץ יוכל לרשת את מאמצו, האימוץ חייב להיות כדין, כלומר אימוץ הנוצר פ”י מתן צו אימוץ של בית משפט, בהתאם להוראות חוק אימוץ ילדים.

מטרת החוק היא לבוא לקראת הילדים המאומצים כך שילד מאומץ יורש גם את הוריו מאמצים, כאילו היה ילדם הביולוגי וכן יורש גם את הוריו הביולוגים. כך גם לגבי צאצאיו של המאומץ, שיכולים לרשת הן את הוריו המאמצים והן את הוריו הביולוגים.

 

למשל אם נועה נולדה לאלון ושרון ואומצה כדין ע”י אורי וסמדר, היא תירש עפ”י דין גם את אלון ושרון וגם את אורי וסמדר. אך בהתאם להוראת סעיף 16 (ב) לחוק הנ”ל, נועה לא תוכל לרשת את האחים וההורים של אורי וסמדר והם גם לא יירשו את שהותירה נועה.

כמו כן עפ”י הוראת סעיף 16 (ג) לחוק הנ”ל, נועה וילדיה יירשו את האחים וההורים של אלון ושרון, אבל האחים וההורים ואלון ושרון לא יירשו את נועה.

ובמילים אחרות – נועה וצאצאיה אינם יורשים את הדודים והדודות, סבים וסבתות של אורי וסמדר ( המאמצים ) ולהיפך – קרובים אלה אינה יורשים את נועה. לעומת זאת נועה יורשת את קרוביה הביולוגים ( מצד אלון ושרון ), כלומר דודים ודודות, סבים וסבתות, אך הם לא יירשו את נועה.

 

כמצוין לעיל, ברור כי מטרת החוק להיטיב עם המאומץ שיורש פעמיים, גם את הוריו המאמצים וגם את הוריו הביולוגיים. יחד עם זאת, החוק מותיר את המאומץ כחריג, מאחר והוא מונע ממנו לרשת את קרובי משפחתו המאמצת והם גם אינם יורשים אותו. מצב זה מדגיש באופן מלאכותי ושלא לצורך, את שונותו של הילד המאומץ ביחס לילדים הביולוגים ומבליט את היותו חריג בנוף משפחתו.

זאת ועוד, לעניין מזונות קיים הסדר שונה לפיו מוטלת חובת מזונות כלפי הילד המאומץ לא רק על המאמצים, אלא גם על קרוביהם וזאת בדומה לחובת הקרובים במשפחה הטבעית. על פי החוק הקיים נוצר מצב נפסד בו קרובי המאמץ נחשבים לקרובי משפחתו של הילד המאומץ לעניין תשלום מזונות, אך לא נחשבים לקרובי משפחתו לצורך ירושתו.

 

כדי לתקן שונות זו, הוגשה הצעת חוק לתיקון סעיף 16 לחוק הירושה, בדצמבר 2010 לכנסת ע”י ח”כ חיים אורון. התיקון בהצעת החוק משווה את תנאי הירושה של הילד המאומץ לתנאי הירושה של הילד הביולוגי, כך שלא יתקיים ביניהם שום הבדל, למעט לעניין ירושת ילד מאומץ את הוריו הביולוגים ( כלומר המאומץ עדיין יירש את הוריו הביולוגים ). על פי תיקון זה ילד מאומץ כמו ילד ביולוגי, יירש את קרובי המאמצים והם יירשו אותו.

 

עם תתקבל הצעת החוק יירש המאומץ כילד ביולוגי ובנוסף יירש גם את הוריו הביולוגיים – בכך תושג מטרתו חוק הירושה והיא לבוא לקראת הילדים המאומצים.  .

לאחר פטירת המוריש, יש לדאוג לטפל בעיזבונו. דבר זה דחוף יותר ככל שהעיזבון גדול וסבוך יותר, שכן לא ניתן להשאירו ללא בעלים וטיפול.

לאחר מות המנוח, יש לבדוק האם הוא הותיר אחריו צוואה, או לא, שכן דרכי הפעולה בכל מקרה הינן שונות, כפי שיפורט בהמשך.

על מנת לקבל צווים בעניין חלוקת העיזבון, ישנה אפשרות לפנות לביה”ד הרבני או לרשם לענייני ירושה אשר באזורו התגורר המוריש. במאמר זה נעסוק בבקשה אשר מוגשת לרשם, שכן זה המקרה הנפוץ ביותר.

א. כיצד לפעול במקרה בו המנוח הותיר אחריו צוואה?

במקרה שישנה צוואה, אזי חלוקת הירושה נעשית ע”פ הצוואה, ועל מנת לקיימה יש לפנות בבקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה  אשר באזורו התגורר המצווה ערב פטירתו. על בקשה זו להיות מוגשת ב-4 העתקים.

הבקשה כוללת הוראות שונות בדבר הזוכים, חלקם בצוואה, כשירותם, גילם, מעמדם המשפחתי וכיוצב’.

על בקשה זו יש לחתום בפני עו”ד, שכן מצורף לה תצהיר,

א.1 אילו מסמכים יש לצרף לבקשה לצו קיום צוואה?

1. עותק צוואה מקורי-  עותקים מקוריים אמורים להיות הן בחזקת המנוח, והן בחזקת עוה”ד אשר ערך את הצוואה.
2.  עותק של תעודת פטירה מקורית , או העתק נאמן למקור, אשר אמורה להתקבל ממשרד הפנים.
3.  הודעות לזוכים- במקרה שיש כמה זוכים ע”פ הצוואה, ואולם רק חלקם פנו בבקשה לקיום הצוואה, יש לשלוח הודעות ליתר הזוכים, על מנת שיהיו מיודעים לבקשה, ויש לצרף הודעות אלו לבקשה.
4. יפוי כח חתום של עו”ד- באם מחליטים הזוכים להיות מיוצגים בהליך בפני הרשם.
5.  שני שוברי תשלום משולמים-יש לשלם אגרה הן עבור פרסום הבקשה בעיתונות והן עבור הטיפול במשרדי הרשם. תעריפי אגרות אלו נקבעו ע”פ תעריפי משרד המשפטים. יובהר כי תשלום זה אינו קשור כלל לתשלום לעוה”ד.

 

ב. מה יש לעשות במקרה והמנוח לא הותיר אחריו צוואה?

במקרה בו אין צוואה, אזי העיזבון יתחלק ע”פ כללי הירושה ע”פ דין הקבועים בחוק הירושה. החוק קובע

במדויק מיהם היורשים ומהו חלקם, כאשר בד”כ הזוכים יהיו אלה מהמעגל המשפחתי הראשון- בן/בת

זוג  וילדים.

גם במקרה זה, יש לפנות בבקשה לרשם לעניני ירושה, אשר אמורה להיות מוגשת בארבעה העתקים, ואולם  במקרה זה הבקשה הינה שונה ושמה הוא :”בקשה למתן צו ירושה” . גם לבקשה זו מצורף תצהיר אשר צריך להיחתם בפני עו”ד.

 

ב.1 אילו מסמכים יש לצרף לבקשה למתן צו ירושה?

1. עותק של תעודת פטירה מקורית או נאמן למקור, אשר אמורה להתקבל ממשרד הפנים.
2.  הודעות ליורשים- במקרה שיש כמה יורשים, ואולם רק חלקם פנו בבקשה למתן צו ירושה, יש

לשלוח הודעות ליתר היורשים, על מנת שיהיו מיודעים לבקשה, ויש לצרף הודעות אלו לבקשה.

3. יפוי כח חתום של עו”ד- באם מחליטים היורשים להיות מיוצגים בהליך בפני הרשם.
4.  שני שוברי תשלום משולמים-יש לשלם אגרה הן עבור פרסום הבקשה והן עבור טיפולה במשרדי הרשם. תעריפי אגרות אלו נקבעו ע”פ תעריפי משרד המשפטים. יובהר כי תשלום זה אינו קשור כלל לתשלום לעוה”ד.

 

ג. מה קורה לאחר הגשת בקשה לצו קיום צוואה או בקשה למתן צו ירושה?

לאחר קבלת בקשה לצו קיום צוואה(במקרה שנערכה צוואה) או קבלת בקשה למתן צו ירושה (במקרה בו

לא נערכה צוואה)  הרשם לענייני ירושה ידאג לפרסם את הגשת הבקשה בעיתון , על מנת שיוכל ליידע         את

מי שעלול להתנגד לבקשה. בנוסף, הרשם יבחן את הבקשה ויבדוק האם לא נפל בה ו/או במסמכים שצורפו

לה ו/או בצוואה פגם כלשהו. כמו כן, יועבר עותק לאפוטרופוס הכללי אשר יבחן גם הוא את הבקשה.

 

באם אין בעייתיות ו/או מתנגדים לבקשה, הרי שלאחר פרק זמן של מספר חודשים יינתן צו קיום צוואה

או צו  למתן ירושה, ע”פ העניין, וניתן יהיה לחלק את העיזבון ליורשים/זוכים, בהתאם לצו.

א. התנגדות לצו קיום צוואה- אימתי וכיצד?

לאחר פטירת המנוח, ובמקרה בו נערכה צוואה, יש לפנות בבקשה לצו קיום צוואה על מנת שינתן צו המאשר את חלוקת העיזבון בהתאם לצוואה.

בקשה זו צריכה להיות מוגשת לרשם לענייני ירושה או לביה”ד הרבני אשר באזורו התגורר המוריש ערב פטירתו. במאמר זה נעסוק ברשם לענייני ירושה בלבד.

לאחר שמוגשת לרשם בקשה לצו קיום צוואה, עליו לפרסם בעיתונות את דבר הגשת הבקשה, וזאת על מנת שכל אדם אשר עלול להתנגד לבקשה, יוכל לפנות לרשם בבקשת התנגדות מתאימה.

במסגרת הליך של הגשת בקשה לצו קיום צוואה, ובנוסף לפרסום בעיתונות, יועבר ע”י הרשם עותק מהבקשה לאפוטרופוס הכללי. באם הוא יאשר את הבקשה, ובאם לא נפל פגם כלשהו בבקשה עצמה, ולא הוגשה התנגדות, ייתן הרשם לעניני ירושה צו לקיום הצוואה, וניתן יהיה לחלק את העיזבון על פיה.

ב. כיצד ניתן להגיש התנגדות?

ע”פ סעיף 67 לחוק הירושה, לאחר שהוגשה בקשה לצו קיום צוואה (או לצו ירושה), על הרשם לפרסם זאת בעיתונות ולקבוע פרק זמן מתאים להגשת התנגדויות, אשר לא יפחת משבועיים. כל אדם מעונין יכול להגיש התנגדות (אין צורך כי יהיה זה בהכרח זוכה או קרוב משפחה), תוך פרק הזמן שנקבע, וכל עוד לא ניתן הצו.

ג. מהי ההתנגדות ומה היא מכילה:

על ההתנגדות להיות בכתב, מלווה בתצהיר, ומוגשת במספר העתקים כמספר הצדדים בתיק, עם עותק נוסף לבית המשפט. כן עליה לכלול:

1. פירוט הנימוקים להתנגדות, וכן כל המסמכים עליהם מתבסס המתנגד.
2. תצהיר מאומת בפני עורך דין, אשר תומך בעובדות שהועלו בבקשה.
3. שוברי תשלום משולמים המעידים כי שולמה אגרה לרשם לעניני ירושה עבור הגשת הבקשה. תעריפי האגרות מצויים באתר האינטרנט של הרשם לעניני ירושה ומשתנים מעת לעת.
4. טופס פתיחת הליך, שכן התיק יועבר לביהמ”ש לענייני משפחה, שם יפתח הליך מיוחד.
5. ייפוי כוח, אם המתנגד מיוצג על ידי עורך דין.

ד. באילו מקרים עלולה להיות מוגשת התנגדות?

ישנם מספר מקרים בהם עלולה להיות מוגשת התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה.

לדוגמה, אם אדם סבור כי המנוח הותיר צוואה מאוחרת מזו שהוגשה עבורה הבקשה לצו קיום צוואה, ועל כן יש לקיים את הצוואה המאוחרת .

בנוסף, יכול ויסבור אדם כי בעת עריכת הצוואה נפלו פגמים אשר יכולים לגרום לביטולה, חלקה או מקצתה. לדוגמה, אם נערכה תחת השפעה לא הוגנת, או כאשר המצווה לא יכול להבין על מה הוא חתם, או באם העדים לה היו למעשה הזוכים על פיה .

כאמור, על המתנגד לפרט בהתנגדות את הסיבות לבקשה זו , וכן לצרף ראיות לכך, באם ישנם.

 

 

ה. מה קורה לאחר הגשת ההתנגדות?

לאחר שהוגשה התנגדות אשר עומדת בדרישות סעיף ג’, יועבר כל התיק ע”י הרשם לענייני ירושה לביהמ”ש לענייני משפחה באותו אזור, שכן לרשם אין עוד סמכות לדון בתיק מסוג זה. כעת, ביהמ”ש הוא זה אשר יחליט האם לאשר את הבקשה, או שמא לקבל את ההתנגדות.