ביהמ”ש פסק: הצדדים אינם יכולים לטעון כלפי תוקפו של הסכם ממון שלא אושר, מאחר ופעלו לפיו בעבר

בפסק דין אשר ניתן בביהמ”ש העליון במסגרת בע”מ  7734/08 פלוני נ’ פלונית נקבע כי ביהמ”ש העליון לא יתערב בהחלטת ביהמ”ש קמא, אשר קבעה כי הצדדים פעלו ע”פ הסכם ממון שנחתם ביניהם ולא אושר, ועל כן הם אינם יכולים כעת לטעון כנגד תוקפו.

 

רקע:

הצדדים נשאו בשנת 1983, ולהם 3 ילדים. בשנת 1996 התגרשו הצדדים ומאז מתנהלים ביניהם מספר רב של הליכים משפטיים. ביחס לחלק מהתביעות הרכושיות פסק ביהמ”ש לענייני משפחה ע”פ הסכמות הצדדים בהסכם, אף שלא אושר, בקובעו כי סתירת ההסכם כעת נוגדת את עיקרון תום הלב, מאחר והצדדים נהגו ע”פ ההסכם בעבר. ביהמ”ש המחוזי אישר פסק זה, ומכאן הערעור.

 

טענות המערער:

המערער טוען כי מאחר והסכם הממון לא אושר הרי שאין לו תוקף משפטי מחייב. כן נטען כי הצדדים לא התנהגו, לאמיתם של דברים, בהתאם להוראות ההסכם אלא ראו בו טיוטה שאינה מחייבת. כן טוען המערער כי הבקשות מעלות שאלת תוקף הסכם ממון שלא אושר בהתאם להוראות חוק יחסי ממון, ועל כן יש חשיבות ציבורית במתן רשות ערעור.

 

טענות המשיבה:

המשיבה  טוענת כי הסכם הממון נחתם והוגש לאישור בית הדין, הצדדים לא ראו בו “טיוטה גרידא”, והם נהגו לפיו.
כן נטען כי קביעת בית המשפט לענייני משפחה, לפיה פעלו הצדדים בהתאם להוראות ההסכם, מבוססת על חומר הראיות הרב שהיה מונח בפניו במסגרת ההליכים הרבים בין הצדדים ועל כן אין עילה להתערב בהכרעתו העובדתית.
כן טענה האישה כי ריבוי ההליכים וההשגות עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.

 

ביהמ”ש פסק:

מאחר ומדובר בשאלה עובדתית מובהקת, היינו האם הצדדים נהגו לפי הסכם הממון או לאו, הרי שאין הצדקה למתן רשות ערעור. קבלת עמדתו של המערער, ולו חלקית, מחייבת התערבות בממצאי העובדה שנקבעו ואושרו בערכאות הקודמות, וקביעת תשתית עובדתית חלופית תחתיהם. פעולה זו אינה מתפקידה של ערכאת הערעור, קל וחומר בגלגול שלישי.

כן פסק ביהמ”ש כי מתן רשות ערעור יגרום להשלכות על תיקים שהתנהלו בין הצדדים משך שנים והוכרעו על סמך הקביעה בדבר תקפות הסכם הממון, וכלל לא ברור האם ניתן להשיב את הגלגל לאחור בסוגיה זו.

לפיכך, נדחה הערעור.

ביהמ”ש העליון  דחה תביעה לביטול הסכם בשל היעדר אישור מאחר ונקבע כי   אין מדובר בהסכם ממון

בפסק דין אשר ניתן בביהמ”ש העליון ע”י כב’ השופט א’ רובינשטיין במסגרת בע”מ  5142/10 פלונית נ’ פלוני נדחתה תביעת האישה לביטול הסכם בטענה כי ההסכם לא אושר ע”י ביהמ”ש, מאחר ונקבע כי הסכם זה אינו בא בגדר הסכם ממון ועל כן אינו מצריך בהכרח אישור ביהמ”ש , ומאחר והצדדים קיימו ולו חלק מהוראותיו.

רקע:

הצדדים נשאו בשנת 1952, ופרודים מזה מספר שנים. בשנת 2003 חתמו  על הסכמים אשר מסדירים את יחסיהם הרכושיים. המבקשת טוענת כי מדובר בהסכם ממון שלא אושר, וכי יש לבטלו בשל מספר טעמים. ביהמ”ש לענייני משפחה וביהמ”ש המחוזי דחה טענות אלו, ומכאן בקשת רשות הערעור.

 טענות המבקשת:

המבקשת טוענת כי יש לבטל את ההסכם, הן מאחר ומדובר בהסכם ממון שלא אושר, כמחויב,והן מאחר וביהמ”ש המחוזי שגה כאשר קבע כי אין עסקינן כאן בהסכם ממון, אלא בהסכם רכושי “רגיל.”

 כן טענה המבקשת טענות בדבר מצבה הנפשי בעת החתימה, טענות בדבר אופן יישום ההסכם ואף ביקשה באופן חלופי להשיב התיק לבית המשפט לענייני משפחה  לצורך בחינת כל ההתחשבנויות הכספיות בין הצדדים.

טענות המשיב:

המשיב מתנגד לקבלת בקשת רשות הערעור 

ביהמ”ש פסק:

ביהמ”ש בחן את ההסכם ואת נסיבות עריכתו ומגיע גם כן למסקנה כי אין מדובר בהסכם ממון אלא בהסכם “רגיל” בין בני זוג, שלא בהכרח צופה פני גירושין

בנוסף, המבקשת קבלה ומימשה רכוש ע”פ ההסכם. משפעלה למימוש ההסכם, היא אינה יכולה כעת לטעון כנגד תוקפו

לפיכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.