ביהמ”ש פסק: הצדדים אינם יכולים לטעון כלפי תוקפו של הסכם ממון שלא אושר, מאחר ופעלו לפיו בעבר

בפסק דין אשר ניתן בביהמ”ש העליון במסגרת בע”מ  7734/08 פלוני נ’ פלונית נקבע כי ביהמ”ש העליון לא יתערב בהחלטת ביהמ”ש קמא, אשר קבעה כי הצדדים פעלו ע”פ הסכם ממון שנחתם ביניהם ולא אושר, ועל כן הם אינם יכולים כעת לטעון כנגד תוקפו.

 

רקע:

הצדדים נשאו בשנת 1983, ולהם 3 ילדים. בשנת 1996 התגרשו הצדדים ומאז מתנהלים ביניהם מספר רב של הליכים משפטיים. ביחס לחלק מהתביעות הרכושיות פסק ביהמ”ש לענייני משפחה ע”פ הסכמות הצדדים בהסכם, אף שלא אושר, בקובעו כי סתירת ההסכם כעת נוגדת את עיקרון תום הלב, מאחר והצדדים נהגו ע”פ ההסכם בעבר. ביהמ”ש המחוזי אישר פסק זה, ומכאן הערעור.

 

טענות המערער:

המערער טוען כי מאחר והסכם הממון לא אושר הרי שאין לו תוקף משפטי מחייב. כן נטען כי הצדדים לא התנהגו, לאמיתם של דברים, בהתאם להוראות ההסכם אלא ראו בו טיוטה שאינה מחייבת. כן טוען המערער כי הבקשות מעלות שאלת תוקף הסכם ממון שלא אושר בהתאם להוראות חוק יחסי ממון, ועל כן יש חשיבות ציבורית במתן רשות ערעור.

 

טענות המשיבה:

המשיבה  טוענת כי הסכם הממון נחתם והוגש לאישור בית הדין, הצדדים לא ראו בו “טיוטה גרידא”, והם נהגו לפיו.
כן נטען כי קביעת בית המשפט לענייני משפחה, לפיה פעלו הצדדים בהתאם להוראות ההסכם, מבוססת על חומר הראיות הרב שהיה מונח בפניו במסגרת ההליכים הרבים בין הצדדים ועל כן אין עילה להתערב בהכרעתו העובדתית.
כן טענה האישה כי ריבוי ההליכים וההשגות עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.

 

ביהמ”ש פסק:

מאחר ומדובר בשאלה עובדתית מובהקת, היינו האם הצדדים נהגו לפי הסכם הממון או לאו, הרי שאין הצדקה למתן רשות ערעור. קבלת עמדתו של המערער, ולו חלקית, מחייבת התערבות בממצאי העובדה שנקבעו ואושרו בערכאות הקודמות, וקביעת תשתית עובדתית חלופית תחתיהם. פעולה זו אינה מתפקידה של ערכאת הערעור, קל וחומר בגלגול שלישי.

כן פסק ביהמ”ש כי מתן רשות ערעור יגרום להשלכות על תיקים שהתנהלו בין הצדדים משך שנים והוכרעו על סמך הקביעה בדבר תקפות הסכם הממון, וכלל לא ברור האם ניתן להשיב את הגלגל לאחור בסוגיה זו.

לפיכך, נדחה הערעור.

מבוא

הסכם ממון הינו הסכם בכתב המסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג. הסכם ממון טעון אישור בית המשפט או בית הדין. רק בהתקיים תנאים אלה יהא להסכם הממון תוקף על פי חוק יחסי ממון.

יחד עם זאת, בני זוג במהלך הנישואין, עורכים ביניהם הסדרים הנוגעים לנכסים ספציפיים וספק אם לכל פעולה מסוג זה, ניתן לייחס מעמד של הסכם ממון. למסקנה האם הסכם ממון בין בני זוג הוא בגדר הסכם ממון או הסכם רגיל, ניתן להגיע על ידי בדיקת מטרת ההסכם. אם המטרה צופה פני עתיד, ומסדירה יחסי בני הזוג בעת פקיעת הנישואין בין עלידי גירושין או מוות, מדובר בהסכם ממון, ואז הוא צריך להיות בכתב וטעון אישור ערכאה משפטית מוסמכת על פי חוק יחסי ממון. לעניין זה אין נפקא מינה, אם ההסכם מתייחס לכלל נכסי בני הזוג, או לחלקם.

האם צריך ו/או כדאי לעשות הסכם ממון

מהו בכלל הסכם ממון שנערך ונחתם לפני  נישואין ? האם יש צורך בהסכם כזה ? מה קורה אם לא עושים הסכם ממון ? בסיכומו של דבר עם ידיעת והבנת המצב המשפטי, שקול הדעת, האם לעשות הסכם או לא נשאר שלכם.

הסכם בכתב המסדיר את יחסי הממון בין בני זוג והוא טעון אישור בבית משפט או בבית דין. היתרון של בני זוג שעדין לא נישאו ועשו בינהם הסכם ממון הוא שניתן להגישו לאישור בפני נוטריון או רושם נישואין. בהסכם זה ניתן לקבוע את זכויות הצדדים הן ברכוש שהביא כל אחד מהם לפני הנישואין, בין אם מדובר ברכוש משפחתי כגון דירת מגורים ובין אם מדובר ברכוש עסקי. כך למשל, אם לאחד מבני הזוג הייתה דירה לפני הנישואין והוא רוצה להבטיח כי זכויותיו ישמרו גם אם יחליטו בני הזוג בעתיד למכור את אותה דירה ולקנות יחדיו דירה משותפת, ניתן לקבוע כי הזכויות של בני הזוג בדירה החלופית יהיו בהתאם לחלקו של כל אחד מן הצדדים במימון הדירה. אם לא יעשו הצדדים הסכם והדירה תימכר ותירכש חלופית במקומה אשר תרשם ע”ש שני בני הזוג, בתקופה בה יתערערו היחסים ביניהם יכול בן הזוג אשר לו הייתה שייכת הדירה לפני הנישואין להרגיש מקופח מאחר ורכושו הפרטי התערבב בתא המשפחתי וחלקו היחסי נעשה קטן יותר.

 בכדי שהסכם בין בני זוג יוגדר כהסכם ממון עליו לעמוד במספר תנאים:

1. דרישת הכתב.
2. אישור ההסכם.

3.  אימות ההסכם- אימות הסכם אינו תנאי הנוסף על דרישת הכתב ואישור ה

     ההסכם, אלא  הוא  יכול לבוא כתחליף לאישור בפני ערכאה משפטית

     מוסמכת בנסיבות אלה:

               

 א.   אימות בפני רושם נישואין- הסכם ממון אשר נכרת לפני הנישואין, או

       בשעת עריכתם, יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית

       המשפט או בית הדין.

ב.   אימות בפני נוטריון- אימות הסכם ממון אשר נכרת לפני הנישואין, יכול

      להיעשות בפני נוטריון לפיחוק הנוטריונים, התשל”ו- 1976, ובלבד

     שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו, עשו את ההסכם בהסכמה

      חופשית, ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.        

ביטול הסכם ממון

פסק דין שאישר הסכם בין בני זוג, משולבות בו שתי תכונות מצטברות, של הסכם ושל פסק דין. אם מתגלה פגם בהליך השיפוטי, אשר בו נכרך האישור של ההסכם, ניתן לערער בגבולות הזמן שנקבעו לכך בדין. כדי לבקש ביטולו של פסק הדין בנסיבות בהן נפל פגם שאין מקורו בהליך היפוטי, ושהוא בגדר הפגמים המאפשרים ביטולו של חוזה לפי הדין, יש להגיש תביעה לביטול הסכם, כאשר עילתה של התביעה היא הפגם שנתגלה בהסכם. כך למשל כאשר מדובר בפגמים מסוג טעות, הטעיה, אילוץ של המתקשר בחוזה.

בני זוג בני אותו מין, אשר חיים יחד ומנהלים משק בית משותף, יכולים להסדיר את מערכת היחסים הרכושית ביניהם במסגרת הסכם. הסכם זה יעסוק בסוגיות של בעלות ברכוש, ניהול חשבונות בנק, חלוקת רכוש במקרה של פרידה, וכיוצב’. 

אין צורך באישור של בית משפט על מנת שההסכם יכנס לתוקף, שכן ההסכם מקבל תוקף מרגע החתימה עליו.  

ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיאשר את ההסכם ויתן לו תוקף של פסק דין. הדעה באשר לאפשרות אישור ההסכם אינה אחידה בקרב השופטים. יש כאלה אשר יאשרו ההסכם, ע”י קביעה כי המדובר בענייני משפחה, בהם הם מוסמכים לשפוט, אולם יש כאלה שלא.

א.         מהי סמכות בית המשפט לענייני משפחה?

ע”פ החוק, בית משפט זה מוסמך לאשר הסכמים בכל עניין בו הוא מוסמך לשפוט, כלומר- בענייני משפחה.

“ענייני משפחה” מוגדרים כ: “כתובענה אזרחית בין אדם כנגד בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. “בן משפחתו” הוגדר כ: “בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו”.

ב.         אישור הסכם בין בני זוג חד מיניים ע”י ביהמ”ש לענייני משפחה

בשורה של פסקי דין, נתנו הלכות סותרות ביחס לאישור הסכם שכזה. להלן מקבץ מהם:

בתיק 16610/04 נדחתה בקשה לאישור הסכם. כב’ השופט גייפמן מביהמ”ש לענייני משפחה ברמת גן קבע כי עניין זה מעלה סוגיות חברתיות שונות, אשר אין מקום לפתור אותם בבית המשפט. כל עוד לא נקבע בחוק כי בני זוג חד מיניים יכנסו תחת הגדרת הידועים בציבור,  אין ביהמ”ש רשאי להחליט אחרת. לפי קביעתו, סכסוך בין ידועים בציבור חד-מיניים ידון בבתי המשפט הרגילים (ביהמ”ש שלום או ביהמ”ש מחוזי  לפי שווי התביעה) ושם יוכלו המבקשים לממש את זכויותיהם המהותיות.

 

לעומת זאת, ישנם פסקי דין בהם אושרו הסכמים אלה, בהתאם לנסיבות התיק.

כך למשל, בתיק  4772/06 אישר כב’ השופט שטרק מביהמ”ש לענייני משפחה ברמת גן הסכם ממון בין שתי נשים, זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והתפתחות הפסיקה אשר העניקה זכויות שונות לבני זוג חד מיניים. אולם, נאמר במפורש כי אישור זה אינו קובע כי הצדדים נשואים זל”ז.

בנוסף, בתיק 3140/03 אישרה כב’ השופטת ריש- רוטשילד מביהמ”ש לענייני משפחה ברמת גן הסכם רכושי בין שני גברים. היא טענה כי הם נכנסים תחת הגדרת “ידועים בציבור”, בשל העובדה כי הם מנהלים משק בית משותף מזה עשרות שנים.

ביהמ”ש העליון  דחה תביעה לביטול הסכם בשל היעדר אישור מאחר ונקבע כי   אין מדובר בהסכם ממון

בפסק דין אשר ניתן בביהמ”ש העליון ע”י כב’ השופט א’ רובינשטיין במסגרת בע”מ  5142/10 פלונית נ’ פלוני נדחתה תביעת האישה לביטול הסכם בטענה כי ההסכם לא אושר ע”י ביהמ”ש, מאחר ונקבע כי הסכם זה אינו בא בגדר הסכם ממון ועל כן אינו מצריך בהכרח אישור ביהמ”ש , ומאחר והצדדים קיימו ולו חלק מהוראותיו.

רקע:

הצדדים נשאו בשנת 1952, ופרודים מזה מספר שנים. בשנת 2003 חתמו  על הסכמים אשר מסדירים את יחסיהם הרכושיים. המבקשת טוענת כי מדובר בהסכם ממון שלא אושר, וכי יש לבטלו בשל מספר טעמים. ביהמ”ש לענייני משפחה וביהמ”ש המחוזי דחה טענות אלו, ומכאן בקשת רשות הערעור.

 טענות המבקשת:

המבקשת טוענת כי יש לבטל את ההסכם, הן מאחר ומדובר בהסכם ממון שלא אושר, כמחויב,והן מאחר וביהמ”ש המחוזי שגה כאשר קבע כי אין עסקינן כאן בהסכם ממון, אלא בהסכם רכושי “רגיל.”

 כן טענה המבקשת טענות בדבר מצבה הנפשי בעת החתימה, טענות בדבר אופן יישום ההסכם ואף ביקשה באופן חלופי להשיב התיק לבית המשפט לענייני משפחה  לצורך בחינת כל ההתחשבנויות הכספיות בין הצדדים.

טענות המשיב:

המשיב מתנגד לקבלת בקשת רשות הערעור 

ביהמ”ש פסק:

ביהמ”ש בחן את ההסכם ואת נסיבות עריכתו ומגיע גם כן למסקנה כי אין מדובר בהסכם ממון אלא בהסכם “רגיל” בין בני זוג, שלא בהכרח צופה פני גירושין

בנוסף, המבקשת קבלה ומימשה רכוש ע”פ ההסכם. משפעלה למימוש ההסכם, היא אינה יכולה כעת לטעון כנגד תוקפו

לפיכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.