לאחר פטירת המוריש, יש לדאוג לטפל בעיזבונו. דבר זה דחוף יותר ככל שהעיזבון גדול וסבוך יותר, שכן לא ניתן להשאירו ללא בעלים וטיפול.
לאחר מות המנוח, יש לבדוק האם הוא הותיר אחריו צוואה, או לא, שכן דרכי הפעולה בכל מקרה הינן שונות, כפי שיפורט בהמשך.
על מנת לקבל צווים בעניין חלוקת העיזבון, ישנה אפשרות לפנות לביה”ד הרבני או לרשם לענייני ירושה אשר באזורו התגורר המוריש. במאמר זה נעסוק בבקשה אשר מוגשת לרשם, שכן זה המקרה הנפוץ ביותר.
א. כיצד לפעול במקרה בו המנוח הותיר אחריו צוואה?
במקרה שישנה צוואה, אזי חלוקת הירושה נעשית ע”פ הצוואה, ועל מנת לקיימה יש לפנות בבקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה אשר באזורו התגורר המצווה ערב פטירתו. על בקשה זו להיות מוגשת ב-4 העתקים.
הבקשה כוללת הוראות שונות בדבר הזוכים, חלקם בצוואה, כשירותם, גילם, מעמדם המשפחתי וכיוצב’.
על בקשה זו יש לחתום בפני עו”ד, שכן מצורף לה תצהיר,
א.1 אילו מסמכים יש לצרף לבקשה לצו קיום צוואה?
- עותק צוואה מקורי- עותקים מקוריים אמורים להיות הן בחזקת המנוח, והן בחזקת עוה”ד אשר ערך את הצוואה.
- עותק של תעודת פטירה מקורית , או העתק נאמן למקור, אשר אמורה להתקבל ממשרד הפנים.
- הודעות לזוכים- במקרה שיש כמה זוכים ע”פ הצוואה, ואולם רק חלקם פנו בבקשה לקיום הצוואה, יש לשלוח הודעות ליתר הזוכים, על מנת שיהיו מיודעים לבקשה, ויש לצרף הודעות אלו לבקשה.
- יפוי כח חתום של עו”ד- באם מחליטים הזוכים להיות מיוצגים בהליך בפני הרשם.
- שני שוברי תשלום משולמים-יש לשלם אגרה הן עבור פרסום הבקשה בעיתונות והן עבור הטיפול במשרדי הרשם. תעריפי אגרות אלו נקבעו ע”פ תעריפי משרד המשפטים. יובהר כי תשלום זה אינו קשור כלל לתשלום לעוה”ד.
ב. מה יש לעשות במקרה והמנוח לא הותיר אחריו צוואה?
במקרה בו אין צוואה, אזי העיזבון יתחלק ע”פ כללי הירושה ע”פ דין הקבועים בחוק הירושה. החוק קובע
במדויק מיהם היורשים ומהו חלקם, כאשר בד”כ הזוכים יהיו אלה מהמעגל המשפחתי הראשון- בן/בת
זוג וילדים.
גם במקרה זה, יש לפנות בבקשה לרשם לעניני ירושה, אשר אמורה להיות מוגשת בארבעה העתקים, ואולם במקרה זה הבקשה הינה שונה ושמה הוא :”בקשה למתן צו ירושה” . גם לבקשה זו מצורף תצהיר אשר צריך להיחתם בפני עו”ד.
ב.1 אילו מסמכים יש לצרף לבקשה למתן צו ירושה?
- עותק של תעודת פטירה מקורית או נאמן למקור, אשר אמורה להתקבל ממשרד הפנים.
- הודעות ליורשים- במקרה שיש כמה יורשים, ואולם רק חלקם פנו בבקשה למתן צו ירושה, יש
לשלוח הודעות ליתר היורשים, על מנת שיהיו מיודעים לבקשה, ויש לצרף הודעות אלו לבקשה.
- יפוי כח חתום של עו”ד- באם מחליטים היורשים להיות מיוצגים בהליך בפני הרשם.
- שני שוברי תשלום משולמים-יש לשלם אגרה הן עבור פרסום הבקשה והן עבור טיפולה במשרדי הרשם. תעריפי אגרות אלו נקבעו ע”פ תעריפי משרד המשפטים. יובהר כי תשלום זה אינו קשור כלל לתשלום לעוה”ד.
ג. מה קורה לאחר הגשת בקשה לצו קיום צוואה או בקשה למתן צו ירושה?
לאחר קבלת בקשה לצו קיום צוואה(במקרה שנערכה צוואה) או קבלת בקשה למתן צו ירושה (במקרה בו
לא נערכה צוואה) הרשם לענייני ירושה ידאג לפרסם את הגשת הבקשה בעיתון , על מנת שיוכל ליידע את
מי שעלול להתנגד לבקשה. בנוסף, הרשם יבחן את הבקשה ויבדוק האם לא נפל בה ו/או במסמכים שצורפו
לה ו/או בצוואה פגם כלשהו. כמו כן, יועבר עותק לאפוטרופוס הכללי אשר יבחן גם הוא את הבקשה.
באם אין בעייתיות ו/או מתנגדים לבקשה, הרי שלאחר פרק זמן של מספר חודשים יינתן צו קיום צוואה
או צו למתן ירושה, ע”פ העניין, וניתן יהיה לחלק את העיזבון ליורשים/זוכים, בהתאם לצו.
