א. התנגדות לצו קיום צוואה- אימתי וכיצד?

לאחר פטירת המנוח, ובמקרה בו נערכה צוואה, יש לפנות בבקשה לצו קיום צוואה על מנת שינתן צו המאשר את חלוקת העיזבון בהתאם לצוואה.

בקשה זו צריכה להיות מוגשת לרשם לענייני ירושה או לביה”ד הרבני אשר באזורו התגורר המוריש ערב פטירתו. במאמר זה נעסוק ברשם לענייני ירושה בלבד.

לאחר שמוגשת לרשם בקשה לצו קיום צוואה, עליו לפרסם בעיתונות את דבר הגשת הבקשה, וזאת על מנת שכל אדם אשר עלול להתנגד לבקשה, יוכל לפנות לרשם בבקשת התנגדות מתאימה.

במסגרת הליך של הגשת בקשה לצו קיום צוואה, ובנוסף לפרסום בעיתונות, יועבר ע”י הרשם עותק מהבקשה לאפוטרופוס הכללי. באם הוא יאשר את הבקשה, ובאם לא נפל פגם כלשהו בבקשה עצמה, ולא הוגשה התנגדות, ייתן הרשם לעניני ירושה צו לקיום הצוואה, וניתן יהיה לחלק את העיזבון על פיה.

ב. כיצד ניתן להגיש התנגדות?

ע”פ סעיף 67 לחוק הירושה, לאחר שהוגשה בקשה לצו קיום צוואה (או לצו ירושה), על הרשם לפרסם זאת בעיתונות ולקבוע פרק זמן מתאים להגשת התנגדויות, אשר לא יפחת משבועיים. כל אדם מעונין יכול להגיש התנגדות (אין צורך כי יהיה זה בהכרח זוכה או קרוב משפחה), תוך פרק הזמן שנקבע, וכל עוד לא ניתן הצו.

ג. מהי ההתנגדות ומה היא מכילה:

על ההתנגדות להיות בכתב, מלווה בתצהיר, ומוגשת במספר העתקים כמספר הצדדים בתיק, עם עותק נוסף לבית המשפט. כן עליה לכלול:

1. פירוט הנימוקים להתנגדות, וכן כל המסמכים עליהם מתבסס המתנגד.
2. תצהיר מאומת בפני עורך דין, אשר תומך בעובדות שהועלו בבקשה.
3. שוברי תשלום משולמים המעידים כי שולמה אגרה לרשם לעניני ירושה עבור הגשת הבקשה. תעריפי האגרות מצויים באתר האינטרנט של הרשם לעניני ירושה ומשתנים מעת לעת.
4. טופס פתיחת הליך, שכן התיק יועבר לביהמ”ש לענייני משפחה, שם יפתח הליך מיוחד.
5. ייפוי כוח, אם המתנגד מיוצג על ידי עורך דין.

ד. באילו מקרים עלולה להיות מוגשת התנגדות?

ישנם מספר מקרים בהם עלולה להיות מוגשת התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה.

לדוגמה, אם אדם סבור כי המנוח הותיר צוואה מאוחרת מזו שהוגשה עבורה הבקשה לצו קיום צוואה, ועל כן יש לקיים את הצוואה המאוחרת .

בנוסף, יכול ויסבור אדם כי בעת עריכת הצוואה נפלו פגמים אשר יכולים לגרום לביטולה, חלקה או מקצתה. לדוגמה, אם נערכה תחת השפעה לא הוגנת, או כאשר המצווה לא יכול להבין על מה הוא חתם, או באם העדים לה היו למעשה הזוכים על פיה .

כאמור, על המתנגד לפרט בהתנגדות את הסיבות לבקשה זו , וכן לצרף ראיות לכך, באם ישנם.

ה. מה קורה לאחר הגשת ההתנגדות?

לאחר שהוגשה התנגדות אשר עומדת בדרישות סעיף ג’, יועבר כל התיק ע”י הרשם לענייני ירושה לביהמ”ש לענייני משפחה באותו אזור, שכן לרשם אין עוד סמכות לדון בתיק מסוג זה. כעת, ביהמ”ש הוא זה אשר יחליט האם לאשר את הבקשה, או שמא לקבל את ההתנגדות.