ביהמ”ש פסק: לא תבוצע בדיקת רקמות לקטינה מוסלמית שנולדה במהלך נישואי הצדדים
בפסק דין אשר ניתן בביהמ”ש לעניני משפחה בנצרת (כב’ השופט סארי ג’יוסי) מסגרת תמ”ש 4232/04 – ב.א.א. נ’ א.ש.א נדחתה תביעתו של גבר מוסלמי לבצע בדיקת רקמות (אבהות) לבת קטינה שנולדה לאשתו במהלך נישואיהם, ואף נרשמה במשרד הפנים כבתו, וזאת בשל הוראות חוק מידע גנטי, הוראות הדין המוסלמי, וטובת הקטינה.
רקע:
בני הזוג הינם מוסלמים, אשר נישאו בשנת 2000. הקטינה נולדה בשנת 2002, ונרשמה במשרד האוכלוסין כבתו של התובע. אולם לטענתו, אביה של הקטינה הינו גבר זר אשר ניהל רומן עם אשתו באותה תקופה.
הצדדים נפרדו בשנת 2003, כשנה לאחר הולדת הקטינה. תביעה זו הוגשה בשנת 2004.
טענות האישה:
ע”פ הדין האישי המוסלמי, לא ניתן להעלות טענות בנושא האבהות זמן כה רב לאחר לידת הקטינה. בשל זמן הרב שחלף, התובע “מושתק” מהעלאת טענות בנושא.
טענות הבעל:
הוא סבור כי אינו אביה של הקטינה, שכן לטענתו באותה תקופה אשתו ניהלה רומן עם גבר אחר.
ביהמ”ש פסק:
האב לא הציג מספיק ראיות אשר יעזרו להוכיח את חשדו בדבר אי אבהותו על הילדה.
זאת ועוד, ע”פ הוראות הדין האישי המוסלמי, על האב היה להעלות טענות בנוגע לעניין האבהות מיד לאחר הלידה, דבר שלא נעשה כאן.
בנוסף, בתסקיר שנערך נקבע כי בדיקה זו תמיט אסון על הקטינה, אשר סברה כל חייה כי התובע הינו אביה, מה גם שכתוצאה מכך תגרם לה פגיעה חברתית חמורה, שתוצאותיה קשות עוד יותר מהתנכרות האב.
בנוסף לכך, גם חוק מידע גנטי, החוק הרלבנטי לעניין עריכת בדיקת רקמות, קובע כי לא תיערך בדיקת רקמות לקטינה אם הדבר נוגד את טובתה.
בשל כל הסיבות הנ”ל, נדחתה תביעת האבהות.
