ביהמ”ש העליון קבע: אין להבדיל בין פנסיה המתקבלת בגיל פרישה לפנסיה המתקבלת בעת פרישה מוקדמת ועד גיל הפרישה, ביחס לאיזון משאבים

בבע”מ 3415/13  דחה ביהמ”ש  העליון ( כב’ השופט ניל הנדל) בקשת רשות ערעור שהגיש בעל, וקבע כי בין אם מדובר בפנסיה שקיבל צד בגיל  הפרישה ובין אם עסקינן בפנסיה לאור פרישה מוקדמת- אין כל הבדל בחלוקתה במסגרת איזון המשאבים, ככל שזו נצברה במהלך הנישואין.

רקע:

 האישה הגישה תביעה רכושית לביהמ”ש לעניני משפחה, אשר קבע חלוקה שוה בכלל רכוש הצדדים עד למועד הקובע, לרבות מענקי פרישה מוקדמת שקיבל הבעל. כן נקבע כי חובות הימורים של הבעל יכוסו ע”י הבעל בלבד.

כל אחד מהצדדים הגיש ערעורים לביהמ”ש המחוזי, ושניהם נדחו. כעת, הגיש הבעל בקשת רשות ערעור זו, הן ביחס לחלוקת מענק הפנסיה והן ביחס לחוב ההימורים.

טענות המבקש:

 ביחס לחובות נטען כי לא היה מקום לראות בחובות שנצברו כחובותיו האישיים בלבד. ביחס למענק נטען כי יש להבחין בין זכויות פנסיוניות שנכללות באיזון משאבים לבין גמול פרישה ו/או זכות פנסיונית  המוענקים בפרישה מוקדמת, שהם בגדר היוון שכר עבודה עד לגיל פרישה.

ביהמ”ש פסק:

 ביחס לחובות נקבע כי אין להתערב בממצא עובדתי של ביהמ”ש קמא, מה גם שהוכח כי מדובר בחובות שצבר המבקש בהימורים, ואין לאישה קשר אליהם. 

ביחס למענק הפרישה נקבע כי  חוק יחסי ממון קובע כי זכויות פנסיוניות נכללות בחלוקת הרכוש בין בני זוג- לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, ופיצויי פרישה.

אין זה נכון להבדיל בין פנסיה שמקבל אדם בהגיעו לגיל פרישה לבין פנסיה שמקבל אדם בעת פרישה מוקדמת ועד גיל הפרישה, לאור לשון החוק והפסיקה.

על כן, ביהמ”ש דחה את בקשת רשות הערעור, אף ללא קבלת תגובת המשיבה.