מהי בקשה למדור שלו בהליך גירושין? 

ישנן פעמים שבעת הליך גירושין, בני הזוג ממשיכים להתגורר בדירתם המשותפת, אך יחד עם זאת, קורה שאחד מבני הזוג מציק, מפריע ומטריד לשני, וגורם לו לחיות באי נוחות, כשבין היתר דבר זה מתבטא בכך שהוא מאזין לשיחות אישיות, מחטט בחפצים של השני

עוקב אחריו, ומתנהל בצורה פוגענית ועוד, ובכך מפר את השקט והשלווה לשני.

לכל אדם ישנה זכות מוחלטת לחיות במדור שלו ושקט, מבלי שינקט מעשה אלימות מכל סוג, הן אלימות פיזית והן אלימות נפשית, אשר מקור דין זה מהמשפט העברי.

לפיכך, ישנה אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה למדור שלו ושקט, ואם ישתכנע כי העובדות שבבקשה מבוססות כדי הצורך, ביכולתו לתת הוראות שונות בכל הנוגע להתנהגותו של המטריד.

בע”א 458/79 שמחה ניר נ’ יהודית ניר קבע כב’ השופט אלון בהתבססו על הדין האישי את הדברים הבאים:

“המדור שהבעל חייב לספק לאשה זכאית היא להנות ממנו בדרך אנושית ושלוה, מבלי להיות צפויה למעשי אלימות או התגרות בלתי נסבלים מצד הבעל או מצד מישהו אחר מטעמו. כלל זה, שהדדי הוא וחל על שני בני הזוג, מצא את ביטויו במשפט העברי, הן לענין זכות המדור והן לענין מכלול היחסים ההדדיים שבין בני הזוג, בשני מטבעות לשון. את האמור בראשית, ג, כ, על חוה: “כי היא היתה אם כל חי”, דרש ר’ אלעזר לאמור:
“לחיים ניתנה ולא לצער ניתנה” (כתובות, סא, א). ומטבע לשון אחרת, שנאמרה לענין גופי הלכות שונות ביחסי בני הזוג הוא: “אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת” (יבמות קיב, ב; כתובות, עב, א; אעז, א; פו,ב(“.

עוד קבע כב’ השופט אלון באותו פסק דין, כי מדור שלו מתייחס גם להתעמרות ואלימות נפשית ולא רק לאלימות פיזית, וכך נכתב בפסק הדין:

“ויש ואלימות “רוחנית” קשה היא מאלימות פיזית, הכל לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של “הירידה” לחיי הזולת. הכללים המנחים הם – לחיים ניתנה ולא לצער ניתנה, ואין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, ועל פיהם ולאורם ישקול ויחליט בית המשפט בכל ענין וענין לפי נסיבותיו“.

אלימות במשפחה, לרבות הזכות לניהול סביר ותקין של החיים, מהווה פגיעה חמורה בזכות החוקתית של כל אדם לחיות בכבוד, זכות הקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זכות זו ראויה שתעמוד לאדם בכל מסגרות חייו ובפרט במסגרת חיי המשפחה – האמורה להוות מסגרת חיים ראשונית מסוככת ומגנה.

בהקשר לכך, כתב כבוד השופט שמגר דברים נכוחים במאמרו “כבוד האדם ואלימות” משפט וממשל (ג) חוברת א’, 33:

“כבוד האדם נרמס ע”י אלימות… מקום שבו מוכחת אלימות אמיתית צריך להיות ברור למי שהאשם רובץ לפתחו שתהיה תגובה משפטית משכנעת. … עלינו לעבד ולהשריש אמות מידה להתנהגות ראויה בין בני האדם.
עלינו לפעול גם לקיומן הלכה למעשה. תפיסת היסוד המנחה אותנו בכל הנוגע ליחסים בין אדם לחברו, בין גבר לאשה, בין בגיר לקטין, היא של יחסי כבוד..”

אם לאחר שהוגשה לבית המשפט בקשה למדור שלו, ובית המשפט פסק כי על המטריד לחדול ממעשיו, אך המטריד ממשיך במעשיו ולא מיישם את פסיקת בית המשפט, ישנה אפשרות להגיש בקשה לצו הגנה או צו מניעה (על פי אותו מקרה ספציפי).

סעיף 3(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א 1991 (להלן: “החוק”) הקובע:

התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.

לבית המשפט מוקנית הסמכות להוצאת צו הגנה ולהעניק מדור שלו על בסיס שתי עילות נפרדות אלו:

·              התעללות נפשית מתמשכת.

·              התנהגות שאינה מאפשרת ניהול סביר ותקין של חיי בן המשפחה.

יודגש, כי על מנת להיעתר לבקשה מעין זו, על בתי המשפט לנהוג בזהירות מירבית על מנת שלא יוגשו בקשות סרק שכאלו, שמטרתן ליצור יתרון בסכסוך בין בני הזוג בעת הפרידה.

בע”א 53/83 רונקין נ’ רונקין הורה בית המשפט לבטל צו מניעה מכוח עילת מדור שקט, היות שלא הוכחו העובדות בבקשה כדי הצורך, ונוצר חשש כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב, וכך נכתב בפסק הדין:

“שאם כן, נרחיב את היריעה למתן צו מניעה נגד אחד מבני הזוג כל אימת שמתקיים סכסוך בין בני זוג, כשעצם נוכחותו של בן זוג זה בדירה גורמת לבן הזוג האחר לחוסר מרגוע ושלווה, ולא למקרים שכאלה נועד צו המניעה“.