אימתי נכס עסקי שנוצר טרם הנישואין יחשב כמשותף?

א.      מהו נכס חיצוני?

חוק יחסי ממון קובע כי במעמד איזון המשאבים בין בני הזוג, יתחלקו הם במסת הרכוש המשותפת.

כן נקבע בחוק כי במסת הרכוש המשותפת לא יכללו הנכסים הבאים:

1. רכוש שנרכש טרם הנישואין, או שניתן לאחד הצדדים במתנה או בירושה

2. רכוש שבני הזוג הסכימו בכתב כי לא יאוזן ביניהם

3. גמלה או פיצוי המשולמת לאחד מבני הזוג בלבד

נכסים אלו מכונים “נכסים חיצוניים” מאחר והם “חיצוניים” לתא המשפחתי ולא הושגו ביגיעה משותפת- ועל כן לא אמורים להיחשב כמשותפים ו/או להתחלק בין הצדדים.

חרף לשון החוק, קיימים מקרים בהם הפסיקה קבעה כי גם נכס שאמר להיות חיצוני- יחשב, ולו בחלקו,  כמשותף,  וכי גם לבן הזוג האחר חלק מסוים באותו נכס.

אבהיר כי בכל הקשור לנכס חיצוני, הפסיקה מבדילה בין 2 סוגים של נכסים:

1.        דירת מגורים חיצונית– דירה שנרכשה ע”י אחד מבני הזוג טרם הנישואין, או   שנתנה לאחד מהם בירושה או במתנה – אולם בני המשפחה גרו בה.

           במקרה מסוג זה, ידרש נטל הוכחה מופחת על מנת להוכיח כי זו אמורה להיות            משותפת, ולהתחלק בין בני הזוג במעמד איזון המשאבים.

2.        נכס חיצוני אחר, כגון עסק שהוקם טרם הנישואין או חסכונות שנחסכו טרם הנישואין והושמו בחשבון נפרד- במקרים מסוג זה, ידרש נטל הוכחה גבוה         יחסית על מנת להוכיח כי אלו אמורים להיות   משותפים ולהתחלק בין בני הזוג             במעמד איזון המשאבים, מאחר ורק צד אחד צבר אותם ועשה בהם שימוש בלעדי.

ב.     השבחת נכס עסקי חיצוני, והעלאת ערכו במהלך הנישואין

ככלל, עסק שהוקם טרם הנישואין אינו אמור להתחלק בין הצדדים במעמד איזון המשאבים. אולם, קיימת פסיקה שנתנה גם לצד השני חלק כלשהו בעסק מסוג זה, חרף הוראות החוק, בד”כ כאשר הוכח כי גם הצד השני- שלא הקים את העסק- תרם באופן ישיר להשבחתו.

בפסיקה נקבע כי על צד הטוען כי פעולתו והשקעתו הביאה לעליה בערך הנכס, ועל כן הוא זכאי לחלק יחסי מהשבחה זו, להוכיח כי:

1.        עלית הערך נבעה בעיקר מעבודתו בנכס.

2.        עליית ערך הנכסים לא נבעה מעליית ערך נכסים מהסוג העומד לדיון –  אלא מהשקעתו של בן הזוג האחר דווקא.

3.        שווי הנכסים בשל השקעת בן הזוג  עולה על שוויים לו מומשו הנכסים בעת   הנישואין ותמורתם הושקעה בהשקעה בנקאית או בהשקעה פאסיבית אחרת         רגילה.

דוגמה למקרה בו ניתן לקבוע קשר ישיר בין פעולות הצד האחר להשבחה הינה מקרה בו שני בני הזוג השקיעו כספים משותפים בעסק, וכך השביחו אותו.

במקרה שכזה, מקור ההשבחה הוא בהשקעה משותפת של שני בני הזוג, ולולא השקעה זו לא הייתה ההשבחה באה לעולם.

על כן, סביר להניח כי ביהמ”ש יקבע כי השבחה זו, שמקורה בכספים משותפים וברי איזון- אמורה להתחלק בין הצדדים, ביחס אותו יקבע בית המשפט.

ג.        כיצד ניתן להגן על העסק בהסכם?

יש לרשום במפורש בהסכם כי עסק מסוים הינו בבעלות בן הזוג  שהקים אותו בלבד, וכי גם אם זה יעלה את ערכו בעתיד ו/או יושקעו בו כספים – הרי שהשבחה זו הינה בבעלות בעל העסק בלבד. כמו כן, חשוב לשמור על הפרדה, כך שבן הזוג האחר לא יעבוד בעסק.