בני זוג בני אותו מין, אשר חיים יחד ומנהלים משק בית משותף, יכולים להסדיר את מערכת היחסים הרכושית ביניהם במסגרת הסכם. הסכם זה יעסוק בסוגיות של בעלות ברכוש, ניהול חשבונות בנק, חלוקת רכוש במקרה של פרידה, וכיוצב’. 

אין צורך באישור של בית משפט על מנת שההסכם יכנס לתוקף, שכן ההסכם מקבל תוקף מרגע החתימה עליו.  

ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיאשר את ההסכם ויתן לו תוקף של פסק דין. הדעה באשר לאפשרות אישור ההסכם אינה אחידה בקרב השופטים. יש כאלה אשר יאשרו ההסכם, ע”י קביעה כי המדובר בענייני משפחה, בהם הם מוסמכים לשפוט, אולם יש כאלה שלא.

א.         מהי סמכות בית המשפט לענייני משפחה?

ע”פ החוק, בית משפט זה מוסמך לאשר הסכמים בכל עניין בו הוא מוסמך לשפוט, כלומר- בענייני משפחה.

“ענייני משפחה” מוגדרים כ: “כתובענה אזרחית בין אדם כנגד בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. “בן משפחתו” הוגדר כ: “בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו”.

ב.         אישור הסכם בין בני זוג חד מיניים ע”י ביהמ”ש לענייני משפחה

בשורה של פסקי דין, נתנו הלכות סותרות ביחס לאישור הסכם שכזה. להלן מקבץ מהם:

בתיק 16610/04 נדחתה בקשה לאישור הסכם. כב’ השופט גייפמן מביהמ”ש לענייני משפחה ברמת גן קבע כי עניין זה מעלה סוגיות חברתיות שונות, אשר אין מקום לפתור אותם בבית המשפט. כל עוד לא נקבע בחוק כי בני זוג חד מיניים יכנסו תחת הגדרת הידועים בציבור,  אין ביהמ”ש רשאי להחליט אחרת. לפי קביעתו, סכסוך בין ידועים בציבור חד-מיניים ידון בבתי המשפט הרגילים (ביהמ”ש שלום או ביהמ”ש מחוזי  לפי שווי התביעה) ושם יוכלו המבקשים לממש את זכויותיהם המהותיות.

לעומת זאת, ישנם פסקי דין בהם אושרו הסכמים אלה, בהתאם לנסיבות התיק.

כך למשל, בתיק  4772/06 אישר כב’ השופט שטרק מביהמ”ש לענייני משפחה ברמת גן הסכם ממון בין שתי נשים, זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והתפתחות הפסיקה אשר העניקה זכויות שונות לבני זוג חד מיניים. אולם, נאמר במפורש כי אישור זה אינו קובע כי הצדדים נשואים זל”ז.

בנוסף, בתיק 3140/03 אישרה כב’ השופטת ריש- רוטשילד מביהמ”ש לענייני משפחה ברמת גן הסכם רכושי בין שני גברים. היא טענה כי הם נכנסים תחת הגדרת “ידועים בציבור”, בשל העובדה כי הם מנהלים משק בית משותף מזה עשרות שנים.