ביהמ”ש  העניק לאב משמורת מלאה על בנו עקב מעבר האם למרכז

בתמ”ש 23494-01-10  א”ק נ’ מ”ש, במסגרת תביעות משמורת שהגישו הצדים, נתן ביהמ”ש לענייני משפחה משמורת מלאה לאב, לאחר שהאם עברה באופן חד צדדי מהצפון למרכז.

 רקע:

 מדובר בצדדים פרודים, הורים לקטין שכיום הינו בן 4. מאז פרידת הצדדים התנהל ביניהם הסדר הדומה למשמורת משותפת. מאחר והאם החליטה לעבור למרכז לצרכי עבודתה, כל צד הגיש תביעה למשמורת. חוו”ד של מומחה שמונה בתיק קבע כי על האב לקבל המשמורת. פס”ד מנתח חוו”ד זו לצורך הכרעה בתביעות.

טענות האב:

 האב טוען כי יש לאמץ חוות דעת המומחה במלואה.

האב מכחיש טענות כאילו הוא מונע מרגשות נקם וטען כי לאורך כל הדרך הוא עומד

באמת ובתמים על טובת הילד כאשר הוא סבור שהישארותו בחיקו תשרת את טובתו

באמת.

לענין חזקת הגיל הרך נטע כי  אין להתלות בחזקת הגיל הרך באופן גורף ובלעדי וכמות ואיכות הממצאים והנימוקים שבחוות הדעת גוברות לאין ערוך על החזקה . כן נטען כי המעבר  למרכז הארץ מלמד על העדפת צרכי האם על פני צרכי הילד.

 טענת  המשיבה:

 האם טוענת כי המומחה לא נתן משקל מתאים וראוי לעובדה שהאב משמיץ את האם

ואת יכולותיה ההוריות ובכך עלול לפגוע בילד.  לטענתה, רצון האב במשמורת נובע בעיקר,

מרצונו לפגוע בה ולכן הוא  פסול מראש לקבל המשמורת.

לעניין  מעבר האם לצרכז נאמר כי לאם זכות להתקדם מבחינה מקצועית, אישית

וחברתית ולצרכי פרנסתה מחוייבת הייתה להעתיק מגוריה למרכז הארץ. לעניין זמינות

הצדדים לילד, נטען כי האם תשנה שעות עבודתה כאשר הילד יהיה בגן.

ביהמ”ש פסק:

 ביהמ”ש מקבל את חוו”ד המומחה הוא טוען כי אכן מסוגלותו ההורית של האב עולה על זו של האם, אשר מצידה עובדת שעות רבות ולא תהיה פנוה לטפל בקטין (אלא באמצעות עזרה חיצונית). בנוסף, הילד עצמו הביע את רצונו להיות במשמורת האב. לאור כל הסיבות הנ”ל הוחלט כי האב יקבל משמורת מלאה.