עדכוני פסיקה בנוגע לקביעת אבהות במקרה של תרומת זרע וביצית

ביהמ"ש המחוזי דחה ערעור של אישה להכיר בה כאם על תינוקת, שנולדה כתוצאה מתרומת זרע ותרומת ביצית

 

בעמ"ש 59993-07-13 פלונית נ' פלונית ואח' דחה ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע את ערעורה של אשה, וקבע כי זו לא תוכל להיות מוכרת כאמה של תינוקת שנולדה לאם פונדקאית- מאחר ואין לאישה ולבת כל קשר גנטי.

 

רקע:

 מדובר באישה אשר חולה במחלת ניון שרירים, ועל כן אינה יכולה להביא ילדים לעולם. עקב רצון עז של האישה להיהפך לאם, הצליחה היא להשיג תרומת זרע, תרומת ביצית וכן פודנקאית מהודו. לתינוקת שנולדה כתוצאה מכך אין כל קשר גנטי לאישה. ביהמ"ש לעניני משפחה דחה את תביעת האישה להכיר בה כאמה של התינוקת, ומכאן הערעור.

טענות המערערת:

 המערערת טוענת כי הנסיבות המיוחדות של מצבה הרפואי ותיק זה מחייבות הרחבת המושג "הורות פסיקתית", והכרה בה כהורה של הקטינה שנולדה, מה גם שהיא זו אשר הגתה, יזמה, ומימנה, את הולדתה של הקטינה, ואין לה כל דרך אחרת להפוך לאם.

לטענתה, חוק ההסכמים לנשיאת עוברים חל רק על מקרים בהם הפונדקאות מתבצעת ב, אולם אינו מביע עמדה באשר למקרים שאינם עונים לתנאיו. המערערת טוענת כי אי הבעת עמדה זו  אינה מהווה שלילה. אין לשלול את האפשרות לקבוע הורות גם באופנים אחרים, כגון הורות מכוח הסכמה, כבנסיבות דנן.

טענות המשיבים:

 המשיבה 1, הפונדקאית- מסכימה להכיר במערערת כאמה של התינוקת.

המשיבה 2, המדינה, טענה כי לא ניתן לקדם נסיבות של הורות הסכמית, מאחר והקטין אינו "מוצר העובר לסוחר". הדבר עלול להביא ל"מדרון חלקלק" ויצירת אפשרות לקיומם של הליכי פונדקאות פיקטיביים, המהווים סחר בתינוקות ועקיפת הליכי אימוץ.

 

ביהמ"ש פסק:

 הרחבת ההכרה בהליכי פונדקאות באופן אשר תאפשר הכרה ב"הורות הסכמית", הנעדרת קשר גנטי להורה המיועד, מחייבת הסדר בחוק, ואינה יכולה להיות יציר הפסיקה. ע"פ חוק הסכמים לנשיאת עוברים כיום-  הרי שרק בנסיבות בהן הילוד נושא מטען גנטי של הורה מיועד ניתן לבצע פונדקאות בחו"ל- אולם קשר זה אינו קיים במקרה דנן.

כן נאמר כי קיים חשש ממשי כי הכרה בהורות על בסיס הסכמי, עלול להביא לפתיחת פתח "לתעשיית יצור" ילדים וסחר בהם.