איזון אופציות עובדים בהליכי גירושין בגישור

איזון אופציות עובדים בהליכי גירושין בגישור

 אורי וולף – מומחה בהערכת שווי חברות ועסקים

ובאיזון משאבים בהליכי גירושין     


לאחרונה אנו נתקלים ביותר ויותר מקרים בהם לאחד או לשני בני הזוג המתגרשים קיימות אופציות למניות בחברות סטארט אפ, חלקן בשלות וחלקן אינן בשלות. עולה השאלה כיצד ניתן לחלק ולאזן בצורה הוגנת וישימה את ערכן של אופציות אלו בין בני הזוג.

  

נגדיר תחילה: אופציות המוענקות לעובדים כתמריץ להישאר לעבוד בחברה, הן זכויות הניתנות להמרה למניות החברה במועדים מוגדרים בעתיד ואשר- במקרה שלנו- הוענקו בתקופת השיתוף בין בני הזוג. קיימות אופציות מסוגים שונים ומגוונים (RSU, Cashless, ועוד) כאשר ההענקה נפוצה בעיקר בחברות Start Up.

 

לאופציות המוענקות ללא תמורה קיים מחיר מימוש המשולם בעת ההמרה למניות, כאשר לא אחת מחיר המימוש הוא אפס. האופציות המוענקות (ואשר מוחזקות אצל נאמן) מבשילות עפ"י רוב במספר מנות ובמועדים עתידיים, על בסיס רבעוני, על בסיס חודשי, שנתי וכד' (כך קיימות למשל גם אופציות המבשילות רק במועד הנפקה). הזכאות למימוש האופציות מותנית בהישארות במקום העבודה, כאשר במרבית מהמקרים יתרת האופציות הלא בשלות מתבטלות עם הפסקת ההעסקה.

 

לאופציות תנאים רבים נוספים (המפורטים בכתבי ההענקה) כגון: תקופה מימוש מוגבלת,  אי יכולת הצבעה, אי יכולת העברה ומסחור, חובה למכור את האופציות או את מניות המימוש בתנאים מסוימים, חובה להחלפתן באופציות אחרות, מגבלה על מסחר לאחר מימוש, ועוד. מיסוי האופציות נעשה עפ"י רוב לפי סעיף 102 (המקנה דחיה והקלה במס ההכנסה).

 

להלן דוגמה: ביום 31.3.2017 הוענקו לבעל 1000 אופציות. 25% מהן מבשילות לאחר שנה והיתרה מבשילה ב- 3 מנות שנתיות שוות החל מה- 31.3.2019 ואילך. בן הזוג עדיין עובד בחברה. מועד הקרע הינו 31.12.2019. במועד זה לעובד 500 אופציות בשלות (vested) אשר הומרו (או לא) למניות החברה ו- 500 אופציות אשר עדיין לא הבשילו(unvested) .

 

במקרה של חברה פרטית אשר מניותיה אינן נסחרות בבורסה כל שהיא, קיים קושי במימוש המניות (אשר התקבלו ממימוש האופציות) ובהפיכתן למזומנים. "אירוע מימוש" במסגרתו ניתן לממש את המניות ולקבל מזומנים תמורתן יכול שיתרחש במספר אפשרויות: "אקזיט" באמצעות רכישת כלל המניות ע"י חברה אחרת, הפיכת המניות לסחירות ורישומן למסחר בבורסה  באמצעות הנפקה לציבור (עם או בלי תקופת חסימה) או מכירת חלק ממניות החברה למשקיע אחר (בשוק ה- secondary).

 

קיימת כמובן אפשרות להעריך את שווין הכלכלי של האופציות, הן הבשלות והן אלו שעדיין לא הבשילו. לצורך כך יש להעריך תחילה את שווי החברה ולאחר מכן לעשות שימוש בטכניקות של הערכת שווי אופציות (עפ"י רוב – B&S). לאור אי הוודאות הגבוהה המתלווה להערכת השווי בסוג חברות זה, לא מומלץ ולא יהיה נכון כלכלית לעשות שימוש בגישה זו לצורך איזון המשאבים (בפרט שהמדובר בחברות בתחילת דרכן אשר אינן סחירות ואין אפשרות לממש עדיין את מניותיהן, ראה גם את ההתייחסויות לבעייתיות הקיימת בהערכת שווי כלכלית של חברות מסוג זה בפס"ד בתמ"ש 10339-03-12, כב' השופט נחשון פישר). לפיכך אתרכז בהמשך בטכניקות איזון צודקות והוגנות יותר הקובעות חלוקה ואיזון על בסיס מימוש וקבלת ערכים כלכליים בפועל.

 

אשר לאופציות בשלות (אשר הבשילו בתקופת השיתוף) – לבן הזוג ה"מקבל" מגיעה מחצית מהכמות ומהשווי. אמנם יש לחתור ככל האפשר לאי תלות רכושית של בן הזוג ה"מקבל" ביחס לבן הזוג ה"מעביר", אך לעיתים יש צורך בהמשך שימור הקשר הרכושי.

         א.         אם האופציות ניתנות להעברה –העברת מחצית בעין (סחירות ולא סחירות) באמצעות פניה לנאמן. אם הן אינן סחירות – בן הזוג ה"מעביר" מיידע את ה"מקבל" לגבי עיתוי אפשרויות המימוש (ב"אירוע מימוש") כאשר יש לאפשר לבן הזוג ה"מקבל" קבלת מידע רלוונטי לגבי אפשרות וכדאיות המימוש מבן הזוג ה"מעביר" או אף ישירות מהחברה.

         ב.         אם האופציות אינן ניתנות להעברה (המקרה השכיח): נדרשת שמירת הקשר הרכושי והוראה מתאימה לנאמן. אם הן סחירות – בן הזוג ה"מקבל" נותן הוראות לבן הזוג ה"מעביר" מתי לממש. אם הן אינן סחירות – יש לאפשר ל"מקבל" לקבל מידע מלא מבן הזוג ה"מעביר" (או גם מאורגנים מתאימים של החברה) לגבי עיתוי וכדאיות אפשרויות המימוש. בן הזוג ה"מקבל" מממש לפי החלטתו (בעת "אירוע מימוש").

 

אשר לאופציות לא בשלות הצפויות להבשלה לאחר מועד הקרע:

גם במקרה זה נדרשת שמירת קשר רכושי. האפשרות המועדפת לקביעת כמות האופציות המגיעה לבן/בת הזוג ה"מקבל" הינה באמצעות יישום "כלל הזמן". כלל זה קובע כי לבן הזוג ה"מקבל" מגיעה כמות אופציות המחושבת לפי היחס שבין משך הזמן החל ממועד ההענקה ועד מועד הקרע ("תקופת השיתוף"), לבין משך הזמן ממועד ההענקה עד למועד ההבשלה, כאשר יחס זה מוכפל במחצית הכמות מכל אחת מהמנות העתידיות המבשילות (כמובן בכל זמן שבן הזוג ה"מעביר" ממשיך לעבוד בחברה).

 

ואשר לדוגמה:

מועדי ההבשלה של המנה הראשונה והשנייה של 250 האופציות כל אחת הינם  31.3.2018 ו- 31.3.2019. מועדי הבשלה אלו נופלים בתוך תקופת השיתוף ולפני מועד הקרע, ולכן מחולקת כמות האופציות בשווה בין בני הזוג.

 

אשר לאופציות שטרם הבשילו: תקופת השיתוף ממועד ההענקה ועד למועד הקרע הינה שנתיים ותשעה חודשים, סה"כ 33 חודשים, מיום  31.3.2017 ועד יום 31.12.2019. מועד הבשלת המנה השלישית הינו 31.3.2020. משך זמן בין מועד ההענקה ועד מועד ההבשלה – 36 חודש. לבת הזוג מגיעות    250*50%*33/36 = 114.6 אופציות. מועד הבשלת המנה הרביעית הינו 31.3.2021. משך זמן בין מועד ההענקה ועד מועד ההבשלה – 48 חודש. לבת הזוג מגיעות 250*50%*33/48 = 85.9 אופציות.

לאחר מועדי ההבשלה חוזרת ההתייחסות לכללי ה"אופציות הבשלות" כמפורט לעיל.

 

הערות נוספות: משטר המס החל על האופציות להן זכאי בן הזג ה"מקבל" נקבע עפ"י משטר המס של המעביר ובכפיפות אליו (כאמור – בד"כ לפי סעיף 102). הצדדים מתחלקים במחיר מימושן של האופציות (ככל שקיים) ובהוצאות הנלוות בהתאם ליחסי הכמויות. בן הזוג ה"מקבל" זכאי לכל הזכויות הנלוות לאופציות ולמניות הממומשות מהן (כמו למשל מניות הטבה, חלוקת דיווידנד וכד'). אשר לביטחונות: הנחיה מתאימה לנאמן ובחינת אפשרות להטלת עיקול על האופציות אצל הנאמן המעגן משפטית וחוזית את זכויות בן הזוג ה"מקבל".