לעיתים חוות דעת מומחה אינה מתקבלת על ידי בית המשפט שמינה אותו

לעיתים חוות
דעת מומחה אינה מתקבלת על ידי בית המשפט שמינה אותו

ישנה פסיקה  ענפה העוסקת בעקרון העל שהוא טובת הילד, עת באים לקבוע על גורלו ועל עתידו בכל תחום שהוא, ובפרט כאשר מדובר בדבר קרדינלי, וקל וחומר בזמן שקיים חיכוך רב עוצמה בין ההורים באשר לגורל הילד.

במקרים רבים, ובפרט כאשר הקונפליקט בין ההורים רב, ממנה בית המשפט מומחה מטעמו על מנת שיתן המלצות בכל הנוגע למסוגלותם של ההורים ולטובתם של הקטינים, וזאת, לאחר שהמומחה מבצע מספר פעולות לצורך מתן חוות הדעת, כשבין יתר הפעולות, פגישות עם ההורים, פגישות עם הקטינים, ביקורי בית ומבחנים שונים.

כאשר המומחה מגיש חוות דעת, בית המשפט נוהג להעניק לה משקל רב, וברוב המקרים פוסק על פי ההמלצות שנכתבו בחוות הדעת.

אולם, במקרים בהם שוכנע בית המשפט, כי בחוות הדעת נפלו פגמים וליקויים שונים שגרמו לתוצאה שאינה סבירה, בסמכותו של בית המשפט לסטות ולחרוג מההמלצה שבחוות הדעת, ואף לפסוק הפוך לגמרי.

להלן נסקור מספר פסקי דין, בהם סטה בית המשפט מההמלצה שנכתבה בחוות הדעת.

 

1.     בבע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, וכן על הערעור שהוגש למחוזי שנדחה.

 באותו מקרה דובר שם על הגירת קטין בגיל 3 לגרמניה היות שאימו היתה ממוצא גרמני ואביו ישראלי. בהליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה הוגשה חוות דעת משלימה של המומחית שמונתה על ידי בית המשפט, שהמליצה כי הקטין ישאר בארץ ולא יהגר לגרמניה עם אימו.

על כך הגישה האישה ערעור למחוזי שלבסוף נדחה, וקביעתו של קמא התקבלה.

 האשה הגישה בקשת רשות ערעור לעליון, וזה קיבל את בקשתה נוכח הטענות בדבר עבודתה של המומחית ועל הממצאים העובדתיים שהסתמכה בחוות דעתה, שהתבררו לבסוף כי לא אומתו כדבעי.

 בפסק דינו של העליון, הפך את פסקי הדין שנתנו בית משפט קמא והמחוזי שהסתמכו על חוות הדעת המשלימה של המומחית, וקבע כי מאחר שנפלו פגמים בעבודתה ובחוות הדעת, לכן דין בקשת הערעור להתקבל, וקבע כי הקטין יהגר יחד עם אימו לגרמניה.

 בפסק הדין הבהיר העליון, את החשיבות של חוות דעת של מומחית שמונתה על ידי בית המשפט, אולם, במקרים שבהם מתגלים ליקויים בעבודת המומחית ובממצאים העובדתיים שהיא קבעה, על בית המשפט לסטות מחוות הדעת, ולפסוק על פי השיקול הבלעדי של טובת הילד.

 וכך התבטא העליון בתחילת פסק דינו בכל הנוגע לעבודת המומחית:

עיקר הראיות נלמדות מחוות דעת של מומחים, להם האפשרות לבחון את המקרה בעין מקצועית ואשר הינם אובייקטיבים בהשוואה להוריו של הקטין. ככלל, נוטים בתי המשפט לאמץ את הממצאים שאותם קבעו המומחים ואת מסקנותיהם. ואולם, יתכנו מקרים בהם אין מנוס מהכרעה המנוגדת לאמור בחוות הדעת, כאשר קיימות ראיות בעלות משקל מהותי המצדיקות זאת. יתר על כן, ביהמ"ש הוא שמכריע בסופו של יום בשאלת ההגירה, לא המומחה.

 

2.    בדנ"א 7015/94 היועמ"ש נ' פלונית קבע העליון באותו מקרה כי הילד יחזור לחיק אימו הביולוגית, בניגוד לשתי חוות דעת אחרות שהוגשו על ידי מומחים הקובעים כי טובת הילד שישאר אצל משפחתו המאמצת, וזאת, כי בחוות הדעת התגלו כשלים, מאחר שלא בדקו את מסוגלות האם באופן ראוי.

 

3.    בתמ"ש (ראשל"צ) 26751/09 נ.ל נ ע.ל של כב' השופטת אילת גולן תבורי, כאשר באותו מקרה ניתן פסק דין בניגוד להמלצת העו"ס ובניגוד לחוות הדעת של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, וזאת לאחר שכתבה והרחיבה, כי היא מעדיפה לסטות מהמלצות המומחים לאחר ששקלה ובחנה היטב מהי טובת הקטינים.

מקרה זה מבהיר, כי לבית המשפט יש סמכות רחבה, וגם בסמכותו לסטות מהמלצות המומחים בזמן שהוא רואה לנכון, ולאחר ששקל מזווית ראייתו מהי טובת הקטינים הכנה.

4.     בתמ"ש (י-ם) 6501/98 א.א.מ נ' א.א של כבוד השופט פיליפ מרכוס, הועלתה טענה של מסוכנות הורית ופגיעה מינית, כאשר ניתנה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט בשם "מכון אדם", שקבעה חוות הדעת כי הטענה של מסוכנות הורית נבדקה ואכן יש בה אמת, ומשכך יש לקבוע את הסדרי הראיה בכפוף להמלצות שבחוות הדעת.

 בית המשפט דחה את חוות הדעת, לאחר שפירט בארוכה את הכשלים הרבים שנפלו בחוות הדעת בכך שלא בוצעו כל הפעולות שנדרשו לצורך מתן חוות הדעת, ולפיכך, דחה בית המשפט את חוות הדעת, ונתן פסק דין בו הוא קובע נחרצות הפוך לחלוטין מחוות הדעת שהוגשה לבית המשפט.

 אצטט בקצרה את תחילת סעיף 36 לפסק הדין, המבהיר את החובה המוטלת על בית המשפט לפקח על עבודת המומחה:

 ההכרח בפיקוח קפדני של בית המשפט, על אלה שנותנים חוות דעת ותסקירים, בעניינים של אישיות ומצב רגשי, כמו בענייני מסוגלות הורית חשוב שבעתיים.

 כמו כן, נכתב בסעיף 39 לפסק הדין, בעניין המשקל הרב שיש לבית המשפט גם כשקיימת חוות דעת מומחה שמונה מטעמו:

 

"אין חולק כי על בית המשפט לתת לחוות דעת מומחים ובכללם חוות דעת מומחים בתחום הרפואי, משקל ראוי. חוות דעת כאלו, הם ראיות המשמשות כלי עזר בעל חשיבות רבה והתחקות אחר האמת, בפסיקת הדין ועשיית צדק. עם זאת לעולם נתונה מלאכת השיפוט והערכה השיפוטית בידי בית המשפט ולא בידי המומחים. בית המשפט הוא הפוסק האחרון הן בשאלות העובדתיות והן בשאלות הרפואיות – משפטיות שעומדות בפניו להכרעה…