מהו מבחן הנזקקות בתביעה למזונות מהעזבון?

מהו מבחן הנזקקות בתביעה למזונות מהעזבון?

חוק הירושה קובע: (סעיף 56) כי אם הניח המוריש קרובים שזקוקים למזונות, הרי שבאפשרותם לתבוע את מזונות מהעיזבון (להלן: "החוק").

סעיף 59 לחוק קובע, איך יחשבו ויקבעו דמי המזונות, ולצורך כך מביא מספר פרמטרים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בתביעה למזונות מהעיזבון.

להלן התנאים שנקבעו בסעיף 59:

1.      מהו שווי כלל העיזבון.

2.      האם הזכאי למזונות יש לו חלק בעיזבון, ואם כן, מה הסכום.

3.      מהי רמת החיים שחי המוריש, ורמת החיים שאליו הורגל הזכאי למזונות, וכן אם חל שינוי ברמת חייו כתוצאה ממותו של המוריש.

4.      מהו היקף רכושו של הזכאי למזונות.

5.      מהי הכנסתו של הזכאי במזונות מכל מקור שהוא?

6.      האם הוא זכאי לקבל מזונות אשה או ילדים לפי חוק המזונות?

7.      אם מדובר באשה שזכאית למזונות, יש לקחת בחשבון את סכום כתובתה מהעיזבון.

סעיף זה נקרא בפסיקה "מבחן הנזקקות" שבו הזכאי למזונות מחוייב להוכיח בראיות ברורות ומוצקות כי הוא אכן נזקק למזונות, ורק לאחר שבית המשפט השתכנע כי יש ביסוס לתביעה, רק אז יקבע לו סכום המזונות מהעיזבון.

כמו כן, בכדי לבדוק באופן מדוייק את מבחן הנזקקות, קובעת תקנה 28(ב) לתקנות הירושה כי בתביעת מזונות מהעיזבון יש לפרט את כל הרכיבים שעליהם נשענת התביעה בהתאם לסעיף 59 לחוק, וכדוגמת הון ונכסים אישיים, חשבונות בנק אישיים, פירוט הכנסות ועוד, וכן תצהיר לאימות הטענות.

עוד קובעת התקנה, כי בנוסף לפירוט זה, יש לצרף את כל המסמכים התומכים בתובענה בהתאם לסעיף 59 לחוק.

דוגמאות מהפסיקה

הפסיקה העניקה למבחן הנזקקות פרשנות מצמצת, ועל כך כתב בארוכה פרופ' שמואל שילה בספרו פירוש לחוק הירושה התשכ"ה-1965, חלק שני, עמ' 23:

"תנאי מוקדם לקבלת מזונות הוא ההזדקקות למזונות מצד המבקש. מי שתובע מזונות מן העיזבון חייב להראות שהוא זקוק להם. בית המשפט חייב לתת דעתו על שני עניינים מצטברים: א. האם המבקש נכלל בגדר הזכאים למזונות. ב. לאחר שהוכח שהוא זכאי למזונות, מה סכום המזונות הראוי לאור הנחיות הסעיף. המימרה הסתמית בסעיף 56 שאדם זכאי למזונות רק אם הוא זקוק להם, קשורה קשר בל יינתק עם סעיף 59 הקובע הנחיות לעצם קביעת הזכאות למזונות".

 

בת"ע (ת"א) 7721/00 פ.י. נ' מ.ר. דחה כב' השופט שוחט את תביעת המזונות מהעיזבון, והדגיש שוב כי למבחן הנזקקות ניתנה פרשנות מצמצמת, וכי רצון המת גובר על כל טענה אחרת, וכך לשון פסק הדין:

 "הפסיקה העניקה ל"מבחן הנזקקות" פרשנות מצמצמת… מזונות מן העיזבון ייפסקו רק אם הטוען למזונות אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים… הפסיקה העדיפה את הפרשנות המצמצמת על פני המרחיבה, תוך שהיא נותנת עדיפות ל"רצון המת" אשר החליט להדיר את הזכאי למזונות מעיזבונו על פני הרצון לשמור על זכות התלוי למזונות. הפסיקה ראתה בתשלום מזונות מהעיזבון חריג לכלל היסוד בדיני צוואות "מצווה לקיים את דברי המת" כחריג בחרה היא לצמצם אותו כדי תשלום "הצרכים ההכרחיים", תשלום שיש בו משום פגיעה נסבלת ברצון המת".

 בת"ע (ת"א) 102760/06 פלונית נ' עזבון המנוח ד.כ דחתה כב' השופטת ורדה פלאוט את תביעת האלמנה למזונות מהעזבון על אף שלא ירשה מאום מהעיזבון, וזאת מהסיבה שלא הצליחה להרים את נטל ההוכחה כי היא זקוקה למזונות.

 בתמ"ש (ראשל"צ) 40340/08 ד.ש נ' י.ש דחתה כב' השופטת ורדה בן שחר את תביעת האלמנה למזונות מהעיזבון מאחר שלא הצליחה לעמוד במבחן הנזקקות, כאמור.