האופנים בהם ניתן לערוך צוואה

האופנים בהם ניתן לערוך צוואה

 

חוק הירושה קובע מספר אופנים שונים בהם האדם יכול להוריש את עזבונו באמצעות צוואה, כפי שנסקור בקצרה להלן:

 

צורה ראשונה של עריכת צוואה- בכתב יד

ע"פ סעיף 19 לחוק הירושה, צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.

 

צורה שנייה של עריכת צוואה – עם עדים

סעיף 20 לחוק הירושה קובע כי על צוואה בעדים להיות בכתב(לא בהכרח כתב יד), ולציין תאריך. המצוה יחתום עליה בכתב ידו בפני שני עדים, לאחר שהצהיר בפניהם כי זו צוואתו.

על העדים לאשר באותו מעמד כי המצווה הצהיר בפניהם וחתם כאמור, ולחתום על כך בכתב ידיהם, באותו מעמד.

חל איסור על העדים להיות זוכים ע"פ הצוואה.

 

צורה שלישית של עריכת צוואה- בפני רשות:

ע"פ סעיף 22 לחוק הירושה, ניתן לערוך צוואה בפני רשות. רשות מוגדרת  כשופט, רשם לענייני ירושה, רשם בית משפט או חבר בי"ד דתי.

אופן עריכת הצוואה יכול להיות כך שהמצווה יאמר בע"פ את דבריו בפני אחד מהאנשים הנ"ל, והם יכתבו את דבריו, או שהוא יגיש להם את צוואתו הכתובה. 

בהנחה והדברים נמסרו בע"פ, על הרשות להקריא למצווה את דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידו, ועל המצוה להצהיר כי זו צוואתו. לאחר מכן יש צורך כי הרשות יאשר לפני המצווה כי הוא הוקראה לו וכי הוא הצהיר כך.

באם הצוואה נכתבה ע"י הרשות בשפה שהמצווה אינו מבין, יש צורך במתורגמן שיתרגם לו את לשון הצוואה, ויש צורך להוסיף לצוואה עובדת תרגום זה.    

 

צורה רביעית של עשיית צוואה- בעל פה:

סעיף 23 לחוק הירושה קובע כי שכיב מרע, היינו אדם העומד למות בקרוב מאוד, וכן מי שרואה עצמו , בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בע"פ את צוואתו לשני עדים אשר מבינים את שפתו .

אולם, יש צורך כי דברי המצווה, יום עריכת הצוואה והנסיבות לעשייתה, ירשמו בזכרון דברים עליו יחתמו העדים. על זכרון דברים זה להיות מופקד אחר כך אצל הרשם לענייני ירושה.  

ע"פ החוק, צוואה זו תתבטל חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה, במידה והמצווה עודנו בחיים.

כלומר, באם חלף פרק זמן מסוים, והמבקש אינו עומד כבר מול פני המוות, אין למעשה עוד הצדקה לצוואה בעל פה, שהינה יוצאת דופן, ועל כן היא בטלה.