ביהמ"ש המחוזי חייב בעל בפיצוי של 180,000 ש"ח בגין סרבנות גט

ביהמ"ש המחוזי חייב בעל בפיצוי של 180,000 ש"ח בגין סרבנות גט

 בעמ"ש 46631-05-11  פלונית נ' פלוני  מיום  23.1.14 קיבל ביהמ"ש המחוזי ערעור שהגישה אישה, וקבע כי זו תקבל פיצוי על סרבנות גט, ביחס לתקופה בה לא הוכח כי האישה היא שעכבה הגט.

 

רקע:

 האישה הגישה תביעת גירושין כנגד בעלה. הבעל הסכים לכך אולם האישה התנגדה להסדר הרכושי שהוצע על ידו- והצדדים לא התגרשו. לאחר מכן, הגישה האישה תביעת גירושין נוספת. תוך כדי ניהול התביעה נתגלה כי המשיב נשא אישה שניה ועל כן הוא חויב בגט, אותו הוא עיכב מאחר ודרש מהאישה למחוק את תביעתה הנזיקית.

ביהמ"ש לעניני משפחה דחה את תביעת האישה לפיצוי נזיקי בגין סרבנות גט, ומכאן הערעור.

 

טענות המערערת:

 עצם קביעת בית המשפט לענייני משפחה, כי המשיב סירב ליתן לה גט- מספיקה לצורך חיובו בפיצוי.  המשיב הוא זה שגרם להתמשכות ההליכים הן בבית הדין והן בבית המשפט, ובכך עיגן אותה- מה גם שבאותה תקופה נישא בשנית ואף הביא ילדה לעולם, והסתיר זאת מביה"ד.

לטענתה, אף שלמשיב היו טענות רכושיות- ניתן  היה לסדר את הגט, ולאחר מכן לנהל את התביעות הכספיות, מה גם שמנגד, לא היה כל אשם תורם מצידה.

 

טענות המשיב:

 המשיב טוען כי המבקשת עגנה את עצמה, ועל כן לא מגיע לה דבר, וכאשר סרבנות זו נבעה מרצונה לקבל חלק גדול יותר ברכוש.

 

 

ביהמ"ש פסק:

 ביהמ"ש סקר את הגישות השונות בכל הנוגע לסרבנות גט ומתן פיצוי בגינה. בסופו של יום ביהמ"ש ביצע חלוקה, כך שביחס לתקופה הראשונה- בה האישה היא זו שסרבה למעשה להתגרש- לא יחויב המשיב בפיצוי.

אולם, ביחס לתקופה החל מהנישואים השניים של המשיב ועד לגט בפועל- בה למעשה לא הוכחה סרבנות מצד האישה- נקבע כי על המשיב לפצותה מאחר והוא זה אשר עיכב את מתן הגט (וכאשר הודגש כי מדובר בפיצוי ולא בענישה).

 

ביהמ"ש  העמיד הפיצוי על סך של 180,000 ש"ח .